מבזקים

הנשיא מר בשאר אל-אסד בראיון שהעניק לכתב העת הצרפתי פארי מאץ’.. המלחמה נגד הטרור עוד לא הסתימה..הנוכחות הצרפתית בסוריה היא כיבוש והממשלה הצרפתית צריכה לחזור לחוק הבינ”ל

דמשק – סאנא

הנשיא מר בשאר אל-אסד אמר כי המלחמה נגד סוריה עד לא הסתימה, למרות ההתקדמות שהושגה במהלכה ,וכי הטרור עדיין קיים באזורי הצפון והתמיכה המוגשת לטרוריסטים עדיין קיימת מצדן של טורקיה ,ארה”ב בריטניה וצרפת.

הנשיא אל- אסד ציין בראיון שהעניק לכתב העת הצרפתי פארי מאץ’ כי נוכחותם של הכוחות הצרפתיים בשטחי סוריה ללא הסכמת ממשלתה היא כבוש וצורה אחת מצורות הטרור, וההמשלה הצרפתית נדרשת לחזור לחוק הבינ”ל ולהפסיק כל תמיכה העלולה להגביר את שפיכות הדמים, ההרג והסבל בסוריה.

הנשיא אל – אסד הבהיר כי אין כל שיתוף פעולה בין סוריה לארה”ב בכל דבר שהוא , משום שאי אפשר להשתתף בלוחמה בטרור עם תומכיו , וציין כי בוש הרג מיליון וחצי עיראקים תחת כותרת הדמוקרטיה , וסרקוזי תרם מצדו לרצוח מאות אלפי לובים תחת כותרת החופש לעם הלובי, גם כן צרפת –בריטניה ואמריקה מפירות כיום את החוק הבינ”ל תחת כותרת גבוי הכורדים שהם חלק מהעם הסורי ואינם עם עצמאי.

הנשיא אל-אסד הבהיר כי כל טרוריסטי באזורים שבשליטת המדינה הסורית הוא כפוף לחוק הסורי, וציין כי ארדואן מנסה לסחוט אירופה בנושא החזרת הטרוריסטים לארצותיהם, מעשה זה בלתי מוסרי

שאלה ראשונה:

בוקר טוב.. אני נפגשתי אתכם לפני חמש שנים ובדיוק בנובמבר 2014 ,אז ממשלתכם היתה משתלטת רק על שליש הארץ. היום הצבא שלכם חזר לאזורי הגבול עם טורקיה .האם אתם מרגישים שהשגתם את הניצחון במלחמה?

הנשיא אל-אסד קודם כל אני רוצה להיות מדויק בענין זה ,המלחמה אינה מלחמה שלי כדי להשיג בה את הניצחון או ההפסד, משום שהגרסה המערבית נסתה לצייר מלחמה זו כמלחמתו של הנשיא שרוצה להשאר בכהונתו, זו היא הגרסה ,אך המלחמה היא לאומית ,היא מלחמתם של הסורים נגד הטרור, נכון שאנחנו השגנו התקדמות מאז בצעדים גדולים במלחמה זו, אבל דבר זה אין פרושו שאנחנו ניצחנו, אנחנו נשיג את הניצחון כאשר יסתיים הטרור, והוא עודנו קיים באזור הצפון, בעוד שהדבר המסוכן עוד יותר הוא שהתמיכה בטרור עדיין קיימת מצדן של טורקיה ומדינות המערב, בעקר מצדן של ארה”ב, בריטניה וצרפת, לכן מוקדם לדבר על ניצחון.

שאלה שניה:

האם אתה חושב באמת כי צרפת ממשיכה בגיבוי הטרור?

הנשיא אל-אסד: כן, הם שלחו נשק בשלבים קודמים, ואינני יודע אם היה כל שנוי בענין זה בחודשים האחרונים או אולי בשנה האחרונה. אין בידינו כעת נתונים בענין זה, אך אנו רוצים להביט לדברים בהקשר הכללי, כאשר באים הכוחות הצרפתיים לסוריה מבלי הזמנת הממשלה הלגיטימית, הרי זה נחשב כיבוש, ואין הבדל גדול בין גיבוי הטרור לבין הבאת כוחות צבאיים לכבוש מדינה, הרי ההקשר בענין זה הוא אחד אך הכותרות שונות.

הערה: אך הצרפתים באו כדי לתמוך בכורדים שהיו לוחמים בדאעש, וזאת היתה המשימה שלהם.

הנשיא אל-אסד: אך האם באפשרותינו לשלוח כוחות סוריים כדי ללחום בטרור בצרפת מבלי הזמנתם על ידי הממשלה הצרפתית?! התנהלותן של המדינות בעולם נשפטות רק על ידי החוק הבינ”ל ולא לפי הכוונות, אין די בכך שיהיה אצלך רצון ללחום בטרור, משום שיש כללים בינ”ל למאבק בטרור. כמובן אני מניח במקרה זה שהכוונות היו טובות, אך איננו מאמינים שיש כוונות שכאלה. הממשלה הסורית לוחמה בדאעש למה היא לא נתמכה במלחמתה זו?! למה למשל צרפת לוחמת בארגון דאעש ותומכת בארגון א-נוסרה הרי שני הארגונים טרוריסטיים?!

השאלה השלישית:

אולי אתם מתכוונים בדבוריכם לתקופה שבה היה הולנד נשיא לריפובליקה, ושר החוץ הצרפתי פאביוס עצמו אמר באחד הזמנים שאתם אינם ראויים להיות בחיים, איך המצב כעת עם אימנאו’יל מאקרון האם מבחינים כל שנוי בעמדות הצרפתיות?

הנשיא אל-אסד: כן מבחינת האופן, אך כאשר יהיה כיבוש הרי הוא צורה אחת של צורות הטרור, אנו צריכים לדעת עובדה זו ולכן אנו צריכים לדבר על השנוי בתוכן ולא באופן, אנו איננו מתענינים בדבורים אלא רק במעשים בשטח.

השאלה הרביעית:

איך אתם רוצים שהדברים ישתנו בשטח?

הנשיא אל-אסד: בפשיטות דרך החזרה לחוק הבינ”ל, אנחנו איננו דורשים שום דבר מהממשלה הצרפתית, אנחנו איננו דורשים תמיכה אם מדינית אם כלכלית ואם ביטחונית, אנחנו איננו צריכים להם וביכולתינו לנהל את הענינים שלנו בסוריה בעצמינו. אנחנו רוצים מהם שיחזרו לסדר הבינ”ל, הוא עכשיו איננו קיים, עכשיו יש כאוס בינ”ל, אנחנו איננו רוצים מהם גיבוי לנשיא, דבר זה איננו מענין אותי, אנחנו איננו מתענינים אם הם אומרים שהוא טוב או רע, נדון זה הוא רק סורי, אנחנו דורשים מהם רק שיפסיקו את כל תמיכה העשויה להגביר את הקזת הדמים, ההרג והענויים בסוריה.

השאלה החמישית:

יש בעיה אמיתית עומדת בפני צרפת שיש לה קשר בג’הדסטים הנמצאים בסוריה, האם יש ג’יהדסטים בבתי הכלא שלכם?

הנשיא אל-אסד בהתעלם מהאזרחות שלהם אין מנוס מלחזור לגופים המעונינים בדבר, שבידיהם את הנתונים. מכל מקום אם הם נמצאים הריהם כפופים לחוקים הסוריים.

הערה: אך אתם יודעים שיש צרפתים בבתי הכלא שלכם?

הנשיא אל-אסד: אין בידי נתונים, הטרוריסטי בשבילינו הוא טרוריסטי אם זהותו צרפתית או סורית.

השאלה הששית:

אם אתם חתמתם על הסכם עם כוחות מה שמכונה (כוחות שמירת העם) הצבא שלכם נכנס והחזיר לשליטתו את כל השטחים, שם תמצאו בתי כלא שבתוכם 400 ג’יהדסטים צרפתים מה תעשו בהם?

הנשיא אל-אסד: כל טרוריסטי באזורים שבשליטת המדינה הסורית יהיה כפוף לחוק הסורי, ועמדת החוק הסורי ברורה לגבי נושא הטרור, ואצלינו בתי-משפט שמתמחים בטרור בסוריה, לכן הם יועמדו לדין.

הערה : לכן אתם אינכם מתכוונים להחזיר אותם לאירופה כפי שעשה לדוגמה רג’פ טייפ ארדואן?

הנשיא אל-אסד: ארדואן מנסה לסחוט את אירופה מי שמכבד את עצמו אינו מדבר בדרך זו, יש מוסדות ויש חוק, נושא שליחת הטרוריסטים או כל איש שנדון למדינה אחרת הוא נושא שיהיה כפוף להסכמים הדו-צדדיים בין המדינות, אך אם אתה תשחרר איש מבית כלא למרות שאתה יודע שהוא טרוריסטי ותשלח אותו למדינה אחרת כדי לרצוח אזרחים הרי עבודה זו בלתי מוסרית.

השאלה השביעית:

נחזור לשאלת הסכסוך הקיים זה שמונה שנים של מלחמה, המדינה נהרסה ויש ערים שנהרסו, כמחצית האוכולוסיה עקורים ויש מאות אלפי הרוגים, האם אתם מתוודים כי היה באפשרותכם להשיג ניצחון בסכסוך זה או במלחמה זו מבלי תמיכתם של הרוסים או האיראנים?

הנשיא אל-אסד: המלחמה היתה קשה ולא היתה קלה, ואנחנו איננו מעצמה, אנחנו עמדנו בפני החזקות והעשירות במדינות העולם, ומבחינה ההגיונית אין ספק בכך שגיבוי הידידים כבר הפחית את ההפסידים וסייע בידינו להחזיר את השטחים.

השאלה השמינית:

האם חשבתם במהלך המלחמה לרגע שתנטשו את הארץ לדוגמה לגלות ?

הנשיא אל-אסד: בעצם אני לא חשבתי בדבר זה לסיבה פשוטה, משום שברירה זו לא היתה קיימת ולא היתה מוצעת, היא הועלתה רק על ידי הבכירים במערב, בשבילי אין קיום להצעה זו והיא אינה מענינית אותי, אי-אפשר להעלות ברירה זו על דעתי אלא אם היא היתה מוצעת על ידי העם הסורי, וכאשר אני אומר את העם הסורי הרי אני מתכוון לרוב שבו, ואינני מתכוון למעוט הטרוריסטי או למעוט המתועש מדינית במערכות המודיעין של מדינות זרות, דבר זה לא היה מוצע מצד הרוב ולכן אני נשארתי במדינה.

השאלה התשיעית:

אך מבחינה הצבאית ארגון ג’בהת א-נוסרה היה במרחק של קילומטרים ספורים ממקום המגורים שלכם בשנת 2013 והם הגיעו עד כיכר אל-עבאסיין?

הנשיא אל-אסד: זה נכון, דמשק היתה מכותרת למשך שנים, לפעמים בצורה מליאה ולפענים בצורה חלקית, והפגזים היו נופלים מידי יום, ודבר זה דבקא היה כמעין מוטיב גדול בשבילי כדי להשאר ולהגן על ארצי, אני ממלא את חובתי החוקתית בהגנה על העם בפני הטרור.

השאלה העשירית:

עכשו נדבר על השיקום, יש מי שמעריכים כי תהליך השיקום יעלה בין 300 עד 400 מליארד דולר, האם בידיכם תוכנית להוציא את העם הסורי מהמשבר שבו הוא נתון, למרות מצב המצור והסנקציות המוטלות עליכם שפוגעים בעם ומגבירים את כאביו?

הנשיא אל-אסד: זה נכון, אך עם זאת לדוגמה התעשיה בכמה תחומים נעשית גדולה יותר ולא להפך, והיא לא חזרה אחורה בכמה ענפים, לדוגמה ענף התרופות הלך והתרחב.

בקשר לשיקום מה שנהרס ביכולתך ללכת לעיר חלב שנהרסה כליל על ידי הטרוריסטים, שם תראה בכל שנה הבדל גדול, וכי המדינה עושה שיקום וכך גם האזרחים.

הערה : אך ערך הלירה הסורית גרוע מאוד, ושער החלפין שלה נמוך מאוד ואין מנוס מקיום השקעות זרות האם סין לדוגמה ומדינות אחירות רוצות להשקיע?

הנשיא אל-אסד: לאחרונה במהלך ששת החדושים האחרונים החלו לבוא כמה חברות מבחוץ כדי להשקיע בסוריה, טבעי הדבר שההשקעה החיצונית תהיינה איטית בתנאים אלה, אך יש דרכים לעקוף את הסנקציות, ואנחנו פתחנו בתאום עם חברות אלו וביצירת דרכים, והם יבואו בקרוב כדי להשקיע, אך אין פרוש הדבר שתהליך ההשקעה והשקום יהיה מהיר ואני מציאותי בענין זה.

הערה: בהערכה שלכם לכמה שנים?

הנשיא אל-אסד: דבר זה סומך על השנים שבהן ימשך המצור, ועל שיטתיו, וגם כן הוא סומך על שיבתם של הסורים מבחוץ.

הם כעת חוזרים אך בצורה הדרגתית, לכן קשה לתת תשובה על ענין זה, אך התהליך ימשך לכמה שנים.

השאלה האחת עשרה:

מה מספרם של הסורים שחזרו לסוריה?

הנשיא אל-אסד: כמליון סורי חזרו בתקופה של פחות משנה, ויש עכשיו תואצה בענין זה, ובעקר בעקבות שחרורם של דמשק ואזור הדרום והאזורים שמסביבתם. כמובן חלק מהחזרה קשור גם בהחזרת התשתיות והשירותים האחירים, דוגמת חשמל בתי-ספר ובתי-חולים, ומה שמצער בדבר הוא ששלושת מגזרים אלה הם הנפגעים ביותר בשל המצור.

מה גם שיש לחצים מערביים מופעלים על הפליטים כדי שלא יחזרו לסוריה, משום שהם בשבילם שאלה אנושית שאפשר להשתמש בה כקלף למטרות מדיניות.

השאלה השתים עשרה:

רבים מקרב המהגרים עזבו משום שהיו מתנגדים לכם, והם סבלו מהעימותים, איך אתם מזמינים אותם כדי לחזור? איך אתם מעודדים אותם לחזור, האם למשל תהיינה חנינה כללית ?

הנשיא אל-אסד: קודם כל חלק הרי מהם מורכב מהתומכים במדינה ולא להפך, והראיה לכך הבחירות לנשיאות שהיתה בהן להם תרומה במהלך שנת 2014 והם הצביעו בעד הנשיא. החלק הגדול מהם עזב את המדינה בשל המלחמה עצמה, ולא בשל תוצאותיה הכלכליות. לכן מבחינת החזרה אין כל בעיה, אנשים אלה יכולים לחזור מבלי חנינה, בצורה טבעית גם כן יש חלק מאלה החוזרים והם מהאופוזיציה שאין נגדם כל פרשה משפטית, משום שהם לא עברו על החוק, אך בקשר להיותם מתנגדים לי הרי בסוריה נמצאים כעת מתנגדים ואין בעיה, אנחנו מקימים דיונים עמהם בצורה ממושכת, בקשר לחנינה כבר יצאנו בחנינה יותר מפעם אחת, האחרונה שבהן זה מספר חודשים.

השאלה השלוש עשרה:

בשנה שעברה כאשר נפל אזור הגוטה אתם הלכתם לשם ונפגשתם עם מספר מהמורדים הצעירים שנשאו את הנשק.

הקצינים הסורים דרשו מהם שיניחו את הנשק שלהם מבלי לגעת בהם, תשובתם היתה אתם רוצים ממנו שנניח את הנשק שלנו משום שאתם רוצים ממנו שנצטרף לצבא, ואנחנו איננו רוצים את זה, והם הלכו לאידלב, מה העמדה שלכם בענין זה?

הנשיא אל-אסד: אם אנו רוצים לדבר על העובדות הרי חלק מאלה שהלכו לאידלב נטשו את משפחותיהם מאחוריהם, ואנחנו כמדינה מטפלים בהן, ופירוש דבר זה שהם אינם מפחדים, ולכן הם השאירו את משפחותיהם זה מצד, ומצד אחר יש חמושים שהלכו לאידלב ולאחר מכן חזרו אלינו על פי דרישתם, ואנחנו אפשרנו להם שיחזרו והם נהנו מחנינה, ויש חלק גדול מהם נאמר להם כי המדינה או הצבא יהרגו אותכם, משום שהיו מבודדים מהמדינה למשך 7 שנים, אך כאשר הצבא נכנס לגוטה החיים חזרו לתוקנם והתושבים חיים את חייהם כרגיל. אנו צריכים לדעת שחלק מהם היו לוחמים לא רק משום שהם קיצונים אלא משום שלא היתה להם ברירה אחרת אלא ללחום לצדם של הטרוריסטים או למצוא את מותם, הם חוזרים אלינו בצורה הדרגתית לאחר שהרגישו שהם לא יפגעו.

השאלה הארבע עשרה:

כיום סובלת איראן מהפגנות רבות, וכך הוא הדבר בלבנון ובעיראק, כל המפגינים דורשים כבוד ושהאוצרות לא יהיו בידי מעוטים במדינותיהם, האם היה כך מצבם של המפגינים שיצאו בתחילת המשבר הסורי?

הנשיא אל-אסד: אם אנו רוצים לדבר על הכותרות המועלות דוגמת כבוד וחופש אפשר שהן היו מסכות יפות שמסתירות מאחוריהן דברים מכוערים, אתן לך דוגמאות בענין זה: בוש רצח מיליון וחצי מיליון עיראקים תחת כותרת הדמוקרטיה, לסארכוזי היתה תרומה ברציחתם של מאות אלפי לובים תחת כותרת החופש לעם הלובי, וכעת צרפת בריטניה ואמריקה מפירות את החוק הבינ”ל תחת כותרת גיבוי הכורדים שהם חלק מהעם הסורי ואינם עם עצמאי, בסוריה בשנת 2011 הועלו אותן כותרות דוגמת הכבוד והחופש שבהן נעשה שימוש לרציחת השוטרים והאזרחים ולהשחית הרכוש הצבורי, לכן אנו צריכים שלא להתענין בכותרות אלא בעובדות בשטח ובמה שהיה קורה.

השאלה החמש עשרה:

דונאלד טראמפ הודה לסוריה כאשר הפנה את הודאתו ברגע מותו של אבו בכר אל-בגדאדי, האם אתם העברתם מדע לאמריקנים, והאם הייתם יודעים את המקום שבו נמצא אל-בגדאדי?

הנשיא אל-אסד: תמיד אני צוחק כאשר תועלה שאלה כזו, משום שהשאלה החשובה יותר שאנו צריכים לשאול היא האם אל-בגדאדי נהרג באמת או לא, והאם מחזה יפה זה שבצעו האמריקנים קרה באמת?

הערה: אך דאעש הודה בכך ?

הנשיא אל-אסד: כמובן זה טבעי, אך ארגון דאעש הוא מתעשיה אמריקנית, ודאעש הוא חלק מהמחזה. הם למדו את אל-בגדאדי למלא את תפקידו כשחקן כאשר נמצא בבתי הכלא האמריקניים בעיראק, לכן אני אומר כי מחזה זה הוא גדול אך האם הוא קרה באמת ? אם אנו איננו יודעים אין פרוש הדבר שהוא לא נהרג, ואם הוא נהרג הוא לא מצא את מותו משום שהוא טרוריסטי.

הם היו יכולים להכות בדאעש כאשר היו משתלטים על הנפט בסוריה ובעיראק, אך הם לא עשו את זה, וכאשר ארגון דאעש תקף את הצבא הסורי בדיר א-זור האמריקאים הפציצו את הצבא הסורי ולא ארגון דאעש. לכן אנחנו לא שתפנו פעולה עם האמריקנים בשום דבר, משום שאי אפשר לשתף פעולה במאבק בטרור עם אנשים שתומכים בו. הערה: לכן למה הודה לכם טראמפ?

הנשיא אל-אסד זו אחת הבדיחות של טראמפ היא רק בדיחה.

השאלה השש עשרה:

במהלך פגישתינו בשנת 2013 אתם הדגשתם כי הצבא הסורי לא עשה שימוש כלל בנשק כימי בגוטה, ובעקבות כך באו פרשות ח’אן שיח’ון ודומא, למה יש צבר כזה של ראיות בקשר להשתמשות הצבא הסורי בנשק כימי?

הנשיא אל-אסד:

אין שום ראיה כזו עד רגע זה, ההשתמשות בנשק כזה היה עשוי לגבות חייהם של מאות אלפי קורבנות, ודבר זה לא קרה, ובקשר לצבר זה הוא טמון קודם כל בכך שהצבא הערבי הסורי היה מתקדם בעימות עם הטרוריסטים, ולכן היה אין מנוס מלהמציא כל תרוץ כדי להכות בו, וזה מה שקרה. גרסה זו נעשה בה שימוש בשני מקרים כאשר היינו מתקדמים והיה צורך שנעצור את ההתקדמות קרי על ידי האיומים, או כאשר היינו עושים הכנות לפעולה גדולה ולכן היו מאימים לפני שנתחיל בה. מצד אחר מאחר שהיינו מתקדמים למה אנחנו  נעשה שימוש בנשק כימי? זו היא השאלה. הנקודה החשובה היא שכל מקום שנכנסנו אליו נמצאו בו אזרחים והם חזרו לחייהם הטבעיים, ובמקרה זה אך הם נשארו שם אם אנחנו עשינו שימוש בנשק כימי? בעצם אין גבול לשקרים בתקשורת המערבית ובמדיניות המערבית בנושא זה.