סוריה מזהירה מפני המשך זילזול ישות הכיבוש הישראלית בחוקים הבינ”ל

ניו-יורק- סאנא

סוריה הזהירה מפני המשך זילזול ישות הכיבוש הישראלית בחוקים הבינ”ל, ואי הצטיותה להחלטות מועה”ב, העצרת הכללית וקריאות המדינות החברות להפסיק את התקפותיה ופשעיה שמובילות להצתת האזור במלואו ואיום על השלום והביטחון האזוריים והבינ”ל, והדגישה כי התקפות אלה לא יניאו את עמי האזור לדבוק באלטרנטיבות הלאומיות ומאבקם לשחרר את השטחים הכבושים לפי החלטות הלגיטימציה הבינ”ל.

להלן הודעת סוריה שמסר הנציג הקבוע באו”ם השגריר קוסי אלדחאק בישיבת מועה”ב על המצב במזה”ת, כולל השאלה הפלסטינית, והאירועים הבולטים במהלך הימים שעברו, כי פושעי המלחמה בישות הכיבוש הישראלית החליטו להמשיך בהתקפות הדמים שלהם כדי ללבות את האזור ולשים אותו בעיצומה שלמלחמה רחבת הקף, אשר נהנים מהתמיכה האמריקאית הלו מוגבלת על חשבון השלום והביטחון הבינ”ל בנוסף לנפשות והדמים של חפים מפשע .

ישות הכיבוש הישראלית ביצעה לפני כמה ימים פשע מכוער חדש בתוקפנותו הבוגדת על העיירה מג’דל שמס שבגולן הסורי הכבוש מאז שנת 1967 , דבר שגרם לנפילתם חלל של -12 ילדים סורים ולפציעת כמה אזרחים סורים, ולהטיל את האחריות על ההתקוממות הלאומית הלבנונית בניסיון נכשל לכסות את הפשע הזה ולמצוא את האמתלות לבצע כמה מעשים עויינים נגד מדינות האזור.

הכיבוש הציוני ביצע פשע חדש והתקפת טרור בבירת איראן טהראן שגרם לנפילתו חלל של יו”ר הלשכה המדינית של תנועת ההתקוממות האסלמית איסמאעיל הנייה.

גם כן ישות הכיבוש הישראלית ביצעה התקפת טרור אחרת נגד מבנה מגורים באלדאחיה אלג’נוביה בבירה הלבנונית ביירות, דבר שגרם לנפילתם חלל של כמה חללים בהם אישה ושני ילדים ולפציעת עשרות אזרחים מתושבי השכונה הזו הצפופה באוכלוסיה.

במקביל להתקפות ההיסטריות הישראליות על מדינות האזור, הסבל של עמנו ברצועת עזה מתמשך כתוצאה מהרחקת לכת של הישות הישראלית בביצוע פשעים ורצח עם במשך 10 חודשים שלא עזב בית, בית חולים או בית ספר, ילד, אישה, עובד הומניטרי, צוות רפואי, או כתב תקשורת היה ממוקד, כולל מאות עובדי סוכנות האו”ם וארגונים הומניטריים בינ”ל אחרים.

 ארצי סוריה קוראת למועצת הביטחון לשאת באחריותה הבסיסית של גינוי ההתקפות הישראליות החוזרות ונשנות ונקיטת פעולה מיידית לשים קץ להן ולמנוע אותן לחזור על זה, להתחשבן עם המבצעים, ולהבטיח שהם לא יימלטו מעונש.

 סוריה מדגישה כי התקפות אלו לא ירתיעו את עמי האזור מלעמוד בהתחייבותם באלטרנטיבות הלאומיות ומאבקה לשחרור אדמתה הכבושה בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינ”ל, במיוחד החלטות 242, 338 ו-4970.